ה-MDMA הוא אחד מהחומרים משני התודעה הפופולאריים בעולם ונעשה בו שימוש נרחב לצורך פנאי (Recreational use) במסיבות ולהתפתחות אישית. בעשור האחרון הוא משמש גם כעזר טיפולי להקלה וריפוי הפרעות נפשיות ואף הוגדר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כטיפול פורץ דרך להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). בין אם לצורך פנאי, להתפתחות אישית או לשימוש טיפולי, נדמה ש - MDMA נתפס על ידי המשתמשים בו כחומר האולטימטיבי – Too Good to be true. במאמר זה ארצה לשפוך אור על ההיסטוריה של החומר, מידע בסיסי, אופני שימוש נפוצים, פוטנציאל התמכרות ומזעור נזקים.
ה-MDMA או Ecstasy או Molly היא תרכובת כימית הנמכרת כאבקה גבישית בצורתה הטהורה או בכדור המשלב בדרך כלל מרכיבים נוספים. בשונה מחומרים אחרים, MDMA לא נכנס תחת הגדרה ברורה כמו קוקאין למשל, הנחשב ממריץ מובהק (Stimulant or Upper). נוטים לסווגו גם כחומר ממריץ - כלומר, הוא מעלה את רמות המוליכים העצביים במוח - דופמין ונוראדרנלין ומייצר תחושת אופוריה, עוררות, מפקס ונותן המון אנרגיה. אך בעיקר מעלה את רמות המוליך העצבי סרוטונין ומייצר השפעה אמפטוגנית (empathogen) – תחושה של חיבור ופתיחות רגשית, אמפתיה, רצון לתקשר עם אחרים, קבלה וחמלה עצמית והפחתת חרדה.
ה-MDMA סונתז לראשונה בשנת 1912 על ידי חברת תרופות גרמנית לטיפול בהרזיה אך לא נעשה בו שימוש. באמצע שנות ה-60 הוא סונתז מחדש על ידי אלכסנדר שולגין (Shulgin), כימאי ודמות מרכזית בהיסטוריה של הפסיכדליה, שהקדיש את חייו לסנתוז חומרים משני תודעה ובחינת השפעתם על הרווחה הנפשית של האדם.
שולגין התרשם מההשפעות המיטיבות והפוטנציאל הטיפולי של MDMA והמליץ לחבריו המטפלים לעשות בו שימוש במסגרת טיפולית. באותה העת שימוש בחומרים משני תודעה כעזר טיפולי היה חוקי ורווח באירופה ובארה"ב, שהבולט מבניהם היה LSD.
מבין אלו ששולגין הכיר להם את ה-MDMA, מטפל אחד בלט במיוחד. שולגין פנה לחברו ד"ר ליאו זף (Dr. Leo Zeff) - פסיכולוג מנוסה, אשר נחשב מחלוצי המטפלים ששילבו חומרים משני תודעה עם פסיכותרפיה. הוא סיפר לו על חומר חדש שחשב שיעורר בו עניין והציע שישקול להתנסות בו. באותה העת, ד"ר זף היה כבר בדרכו לפרישה. אולם, לאחר שהתנסה ב-MDMA, הוא כל כך נדהם מהשפעותיו, עד שהחליט לבטל את תוכניות הפרישה שלו והחל ללמד מטפלים ברחבי ארה"ב על התכונות והשימוש של MDMA בטיפול. כך במשך עשור, MDMA שימש מטפלים רבים בעבודה הטיפולית.
במקביל באותה התקופה, בתחילת שנות ה-80, MDMA מותג מחדש בשם אקסטזי והחל להימכר במועדונים. במהרה הוא הפך להיות אחד מהחומרים הפופולאריים במסיבות משום שהוא נתן המון אנרגיה כך שהיה אפשר לרקוד כל הלילה וגם עורר תחושת אופוריה. השילוב של תחושת אופוריה ואנרגיה נתפס על ידי רבים כחומר המושלם למסיבה. ומעל הכל, המוזיקה נשמעת הרבה יותר טוב תחת השפעתו. אולם, השימוש הגובר באקסטזי, מבלי להבין את הסכנות הכרוכות בשימוש לא מושכל, הובילו לפגיעות ומקרי מוות של צעירים וצעירות ועוררו היסטריה בתקשורת.
מקרי המוות הראשונים שזכו לפרסום נרחב היו בעיקר של גברים צעירים שמתו מהתייבשות והיפרתרמיה (טמפ' גוף גבוהה באופן חריג), לאחר שרקדו שעות ארוכות במועדונים לא מאווררים ומבלי לשתות מספיק מים. התופעות הפיזיולוגיות שהביאו לפגיעות ואף מקרי מוות היו קשורות לשילוב בין מאמץ גופני והזעה קיצונית ביחד עם תנאי סביבה שלא אפשרו להורדה של חום הגוף.
הגל שני של מקרי המוות נבע מחוסר הבנה ששתיית מים מרובה עלולה לסכן חיים. בגל זה נפגעו בעיקר נשים צעירות שסבלו מהרעלת מים, המתרחשת כאשר אדם שותה כל כך הרבה מים עד שרמת הנתרן בפלסמת הדם שלו נמוכה עד לכדי סכנה. הרעלת מים קשורה בין היתר לכך ש-MDMA גורם לכך שבלוטות הרוק מפסיקות לעבוד ולכן על אף ששותים, עדיין יש תחושת צמא.
הנחיות שניתנו בהמשך לצרכנים לשימוש בטוח באקסטזי ולבעלי המועדונים לספק סביבה בטוחה יותר (חדרים מקוררים, מים נגישים), הורידו משמעותית את הפגיעות ומקרי המוות. אולם, אקסטזי עבר דמוניזציה תקשורתית בשנים אלו וסוקר כחומר מסוכן ורע. כתוצאה מכך, ב-1985 הוא נכנס לפקודת הסמים המסוכנים ביותר בארה"ב (Schedule 1) וסטטוס זה נשמר עד היום גם ברחבי העולם. לאחר הפיכתו לחומר לא חוקי, לא היה ניתן להשתמש בו יותר במסגרת טיפולית, על אף ההשפעות המיטיבות שלו ולמרות שאחוז הפגיעות כאשר הוא נלקח במסגרת טיפולית היה אפסי.
טיפול באמצעות MDMA
בתחילת שנות ה-80, רגע לפני ש-MDMA הפך לחומר לא חוקי, נתקל בו אדם בשם ריק דבלין (Doblin). דבלין שהתנסה בחומר, ראה את הפוטנציאל העצום הגלום בו מבחינה טיפולית ויצא למשימת חייו – להוציא את ה- MDMA מפקודת הסמים המסוכנים כדי שיוכלו להשתמש בו לצורך טיפול. הוא ייסד את האגודה הרב-תחומית למחקרים פסיכדליים (MAPS), עמותה ללא מטרות רווח, ששמה לעצמה למטרה להביא ללגליזציה של חומרים משני תודעה למטרות טיפוליות. מאז החל במשימתו, לקח לדבלין 25 שנה כדי לשכנע את קובעי המדיניות לאשר לו להתחיל במחקר קליני של פסיכותרפיה נתמכת MDMA לטיפול בפוסט-טראומה (PTSD) כרונית ועמידה לטיפול תרופתי. המחקר החל בארה"ב ובמספר מצומצם של מדינות, כולל ישראל. תוצאות המחקרים הראשונים היו יוצאות דופן כאשר 83% מהמשתתפים הצליחו להשיג הפוגה מלאה מהסימפטומים של ההפרעה לאחר שלושה מפגשים בלבד של פסיכותרפיה נתמכת MDMA לאורך חודשיים והתוצאות נשמרו גם לאחר 4 שנים. היעילות הגבוהה של הטיפול הובילה את ה-FDA להעניק לטיפול מעמד של טיפול פורץ דרך. סרט דוקומנטרי מעולה בשם "טריפ של חמלה" שליווה את המחקר שהתרחש במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, תיעד את מהלך המחקר בישראל ותוצאותיו.
לאחרונה העריך דבלין כי לאור שחזור התוצאות הטובות במחקרים, בסוף שנת 2023 צפוי לצאת MDMA מפקודת הסמים המסוכנים ויהיה חוקי לשימוש רפואי לצורך טיפול בפוסט – טראומה בארה"ב.
תוצאות הניסויים הקליניים ב-MDMA הביאו לרעידת אדמה של ממש בעולם בריאות הנפש. זאת מכיוון שהפסיכיאטריה עומדת חסרת אונים אל מול אלו הסובלים מפוסט – טראומה. בדרך כלל ניתנות להם תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (SSRI) ותרופות הרגעה המקלות על הסימפטומים של ההפרעה, אך לא נמצא טיפול כה יעיל ומהיר שיכול להציע למטופלים ריפוי של ממש. הסיבה לכך נובעת מאופי ההפרעה הפוסט טראומטית.
פוסט טראומה היא הפרעה נפשית הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי יחיד או ממושך. למשל, לחימה בזירת קרב, פיגוע, אונס, או התעללות פיזית ו\או נפשית ממושכת. הטיפול היעיל ביותר הוא ממוקד טראומה, בו המטופל מעלה את זיכרונותיו בסביבה בטוחה כדי שיוכל לעבד את החוויה הטראומטית. אולם, ההפרעה קשה לטיפול משום שבבסיסה ישנה הימנעות ממגע עם הטראומה. לכן היא גם קרויה פוסט טראומה – ההיזכרות וההשלכות של הטראומה יכולות להופיע גם עשרות שנים אחרי שהתרחשה. אם כך, אחד מהאתגרים המרכזיים בטיפול בפוסט טראומה הוא הדינמיקה של ניתוק (דיסוציאציה) או הצפה רגשית מהחוויה הטראומטית, כך שיש קושי להיות במגע איתה. נוסף על כך, משום שטראומה מערערת על תחושת הביטחון והאמון שיש לאדם בעצמו ובעולם, קשה ליצור קשרים בטוחים מבוססי אמון.
אם היינו רוצים להמציא תרופה אידיאלית שתתאים לטיפול ממוקד טראומה היו לה את התכונות הבאות: יעילה בטווח זמן קצר, אינה יוצרת תלות ואינה רעילה במינונים טיפוליים, מורידה רמות חרדה ועוררות יתר, מעלה תחושות של קרבה ואמון בין מטפל למטופל, מעוררת אמפתיה וחמלה עצמית ומאפשרת גישה לזיכרונות ורגשות מורכבים. מדהים לגלות שבמסגרת פסיכותרפיה – MDMA עומד בכל הקריטריונים הללו!
חשוב מאוד להדגיש כי הריפוי אינו מתרחש רק משום שנוטליםMDMA , אלא ששימוש ב-MDMA בלווי פסיכותרפיה הוא בעל ערך טיפולי יוצא דופן.
המחקרים הקליניים שנעשו ברחבי העולם סיפקו תוצאות מרשימות בהפחתת סימפטומים וריפוי מפוסט טראומה, אך התוצאות גילו עוד נתונים מפתיעים. לא רק שהייתה הקלה משמעותית בפוסט טראומה, החוקרים גילו כי חלק מהמשתתפים שסבלו גם מבעיית התמכרות, דיווחו על שיפור ואף ריפוי בעיית ההתמכרות שלהם. נתונים אלו מסתדרים עם הסברה הרווחת כי בבסיס בעיית ההתמכרות ישנה טראומה והתמכרות היא דרך להקל על כאב נפשי הנובע מטראומה.
ההצלחה של שילוב פסיכותרפיה עם MDMA הובילה לסדרת מחקרים נוספים וכעת מלבד פוסט טראומה, נערכים מחקרים קליניים על הפרעות אכילה, חרדה חברתית באוטיזם וטיפול זוגי במערכות יחסים שאחד מבני הזוג סובל מפוסט - טראומה.
מזעור נזקים משימוש ב-MDMA
מכל מה שכתבתי עד כה, יכולה להתקבל התמונה ש-MDMA הוא אכן Too Good to be true. ואולם, החיים מלמדים אותנו שאין באמת דבר כזה. כל דבר שאנחנו עושים יותר מידי עלול להוביל לסיכונים. שולגין היטיב לתאר את זה שהשווה את ההתלהבות סביב ה-MDMA לשמן נחש (Snake Oil), מונח המתאר הונאה של שיווק או מכירה של מוצר בתואנה שהוא יכול לפתור או לרפא את הכל.
על אף התכונות הייחודיות של MDMA והערך הגלום בו, בין אם לשימוש לפנאי או לצורך טיפולי, יש להשתמש בו בזהירות ובצורה מושכלת.
קודם כל ולפני הכל ישנה הבחנה חשובה בין MDMA הנמכר בצורתו הטהורה באבקה גבישית לעומת כדור המכונה אקסטזי. אקסטזי הוא לא שם נרדף ל-MDMA, אלא כדור המכיל במקרה הטוב MDMA, אך כולל ממריצים ותוספים אחרים שחלקם עלולים להיות מזיקים. לכן, אם לוקחים MDMA עדיף לקחת אותו בצורתו הטהורה.
שנית כל, רצוי לוודא שהחומר שיש בידכם הוא אכן MDMA. זה תקף לכל חומר שאתם צורכים ולא יודעים את מקורו. כיום יש מספר ערכות בדיקה לבחינת חומרים שאפשר לרכוש באינטרנט.
פוטנציאל התמכרות – ל-MDMA פוטנציאל התמכרות יחסית נמוך. על אף שרבים מדווחים על תחושות אופוריה והנאה מרובה מהשימוש, ההשלכות הגופניות והנפשיות אחרי, והחוויה התובענית מבחינת משך ההשפעה, מורידים את הסיכון להתמכרות.
מינון – ההמלצה לגבי מינון היא לקחת בין 100 ל-150 מ"ג, כאשר עדיף להתחיל בסביבות ה-125 מ"ג כדי לקבל מושג לגבי הרגישות האישית ורמת הפוטנטיות של החומר (כמה הוא טהור).
בנוסף, במידה ורוצים להאריך את החוויה אפשר לקחת חיזוק של עד מחצית מהמינון המקורי, ולעשות את זה בין שעה וחצי לשעתיים אחרי המנה הראשונה. לאחר שעתיים החיזוק מאבד מהאפקטיביות שלו.
תדירות – משום שלוקח למאגרי הסרוטונין להתאושש לאחר שחרור רב תחת השפעה, מומלץ לעשות הפסקות של לפחות שלושה חודשים בין שימוש לשימוש.
ככלל אצבע, ככל שמעלים את המינון וככל שמעלים את תדירות השימוש, כך פוטנציאל הנזק הפיזיולוגי והפסיכולוגי עולה. ככל שעולים במינון, ישנן יותר תופעות לוואי מידיות כמו התכווצות שרירים, נעילת לסתות ואי שקט מוטורי. ותופעות לוואי מאוחרות כמו חולשה פיזית ודאון נפשי. ככל שעולים בתדירות יש סיכון לתנודתיות רגשית ושינויים במצב רוח.
שתייה וטמפרטורת גוף במהלך השימוש – MDMA הוא חומר ממריץ המעלה את טמפ' הגוף, ישנה הזעה מרובה במאמץ ואצירת שתן. כמו כן, הוא מוריד את פעולת בלוטות הרוק כך שהפה יבש ומרגישים צמא. לכן, ישנם מספר סיכונים אפשריים: שתייה מעטה מידי והתייבשות, שתייה מרובה והפרה מסוכנת של מאזן המלחים בגוף בשל אצירת השתן. לכן יש להקפיד על שתיה מבוקרת ובמידה. מעבר לכך, ככל שטמפ' הגוף עולה, כך עולה הנזק החמצוני למוח ולכן מועדונים ומקומות סגורים וחמים הם לא סביבה האידיאלית לשימוש, למרות שבהם הוא הכי נפוץ. מה שיכול לעזור הוא שתייה של משקאות המכילים אלקטרוליטים כמו משקאות איזוטוניים או מי קוקוס.
תוספי תזונה – על מנת למזער את הנזק החמצוני למוח וכדי להפחית תופעות לוואי מיידיות כמו נעילת לסתות וכיווץ שרירים, יש המשתמשים בתוספי תזונה. כל המידע בנושא מופיע באתר הבא: https://rollsafe.org/mdma-supplements חשוב לציין כי לא נעשו מספיק מחקרים בנושא המאששים את התועלת של תוספי תזונה.
דאון גופני ונפשי – אחד מהמחירים שמשלמים על שימוש ב-MDMA יכול להיות ההשפעות שלו בימים שאחרי השימוש. בדרך כלל, השילוב של נטילת MDMA ומאמץ מרובה כמו מסיבה, מביא לתחושת תשישות ועייפות בימים שאחרי השימוש. מבחינה נפשית, משום שמתרוקנים מאגרי הסרוטונין, וסרוטונין הוא המוליך העצבי האחראי בין היתר על ויסות מצב הרוח, ייתכן דאון רגשי ותנודתיות במצב הרוח. אולם, ההשפעות הנפשיות הן מאוד אינדיבידואליות. כמו כן, ישנה תופעה ב-MDMA הקרויה Tuesday Blues. אם לוקחים MDMA בשבת למשל, מרגישים את ההשפעות הנפשיות רק מספר ימים לאחר מכן ולכן אנשים פעמים רבות מופתעים שמצב רוח שלילי תופס אותם.
הדאון הפיזי והנפשי תלוי גם במינון ובתדירות השימוש, אך אין כל כך מה לעשות מלבד מנוחה, תזונה בריאה, פעילות ספורטיבית וחברה טובה והכי חשוב – הקונטקסט. שתדעו שייתכן וישנן השפעות על מצב הרוח לאחר השימוש והכל בסדר, הן יחלפו.
** כל המידע הניתן פה הוא לצורך שימוש אחראי ומושכל בחומרים משני תודעה ולמנוע נזקים בשימוש לא נכון. אין כל כוונה לעודד אנשים להשתמש בחומרים לא חוקיים והשימוש הוא באחריות המשתמש בלבד.