אחד מהזיכרונות שחקוקים אצלי מגיל ההתבגרות, בשנות ה-90 בצפון הארץ, היו הנסיעות הליליות עם חבריי מהרגע שקיבלנו רישיון נהיגה. מתוכן, נדירות הפעמים בהן לא נעצרנו לחיפוש אחר סמים ובאופן ספציפי חיפשו גראס. באותה תקופה מי שעישן גראס היה כמו אחרון העבריינים. הוא נחשב היה פושטק, בעייתי, בשולי החברה. כיום קשה לדמיין בילוי חברתי ללא גראס ונסיעה ברחובות העיר הגדולה מבלי להריח כל רגע את ניחוחותיו.
קשה לתפוש את היחס לשימוש בגראס בשנות ה-90 אל מול תקופתנו. גראס נחשב מהחומרים הפופולריים בחברה הישראלית לשימוש לצורך הנאה ונכון ל2021 למעלה מאחוז מאוכלוסיית ישראל מחזיקים באישור לטיפול בגראס רפואי מטעם משרד הבריאות – קרוב ל-100 אלף איש. משרד הבריאות מתווה שימוש בגראס רפואי בתחום האונקולוגיה, הגסטרואנטרולוגיה, הקלה על כאב, מחלות זיהומיות, ניוון עצבי, אפילפסיה, טיפול תומך לחולים סופניים, פוסט טראומה ואוטיזם.
בשונה מהשיח הציבורי בשנות ה-90, השיח כיום נוטה לעמדה חיובית ביחס לגראס, גם כצמח מרפא וגם לצורכי הנאה. בנוסף, גם אנשים שאין להם רישיון לגראס רפואי משתמשים בו כתרופה להרגעה, הפרעות שינה וריכוז. המעבר מתפיסת גראס מסם מסוכן לתרופה בעשור האחרון, הופכת אותו בעיניי לחומר משנה תודעה מתעתע במיוחד.
אחלק את המאמר לשני חלקים. בחלק הראשון אדבר על הגורמים לתעתוע סביב גראס ובחלק השני על התמכרות לגראס וההשלכות לכך.
הגורמים לתעתוע:
1. גראס מוגדר כחומר ממכר, אולם רמת ההתמכרות והנזק שלו היא באופן משמעותי נמוכה יותר ממרבית החומרים הממכרים הנפוצים כגון: ניקוטין, אלכוהול וקוקאין.
2. בשונה מחומרים משני תודעה אחרים, אפשר לתפקד לחלוטין בהשפעת גראס. ללמוד, לעבוד, לגדל משפחה ולנהל חיים מלאים ומספקים.
3. כמו שכבר ציינתי, גראס משמש כיום כתרופה למגוון סימפטומים ומעבר לכך, גראס הוא חומר חברתי ופופולארי מאוד, כך שהמחשבה שיש לו פוטנציאל נזק גבוה אינה עוברת לנו בראש.
4. השפעותיו הסותרות: מצד אחד, השפעה נפוצה של גראס היא הרגעה, הפחתה של מחשבות טורדניות ויצירת מעין בועה של נוחות ונעימות ההופכת אותך נינוח וחברותי. מצד שני, גראס יכול לעורר חרדה, פרנויה, "לשבלל" ולבודד אותך.
דוגמא מצוינת לתעתוע היא ההשפעה שיש לגראס על חיי המין. מחקרים מראים שישנה השפעה דו כיוונית על התפקוד המיני. במינון נמוך הוא יכול להגביר תפקוד מיני ולשפר את התשוקה המינית, ההנאה והסיפוק. מצד שני, בשימוש כרוני במינונים גבוהים יותר, הוא עלול להוביל להשפעה שלילית על תפקוד מיני כמו חוסר חשק ועניין מיני, חוסר תפקוד וקושי בהגעה לזקפה ולאורגזמה.
התמכרות לגראס:
מכל הסיבות שמניתי לגבי התעתוע סביב שימוש בגראס, אבחון התמכרות, שמצריך התערבות טיפולית, קשה לזיהוי. מטפלים שאינם עוסקים בתחום ההתמכרויות ובחומרים משני תודעה, יכולים לפספס את השלכותיו השליליות של שימוש בגראס אצל מטופליהם - גם כי בדרך כלל לא שואלים על שימוש בחומרים וגם כי המטופל לא רואה זאת כמשהו שצריך לדבר עליו.
רבים חושבים שהקריטריון להתמכרות הוא תדירות השימוש בחומר. זהו אכן מדד שיכול ללמד אותנו הרבה, אך הוא לא קריטריון אבחנתי מספק. יש אנשים שמשתמשים בגראס על בסיס יום יומי ואין לכך השלכות שליליות על חייהם. קריטריון טוב יותר לאבחון הוא אופן השימוש.
יש הבדל בין שימוש בגראס במפגשים חברתיים או ביחד עם בת או בן הזוג, לבין שימוש שנעשה בדרך כלל לבד. שימוש שהופך עם הזמן להיות משהו יותר אינטימי, שאתה הכי אוהב לעשות לבד, יכול להדליק נורה אדומה. זאת מכיוון שהשימוש עלול להתחיל לבודד אותך. כמו שאמר אדם מכור לגראס: "אתה והוויד החברים הכי טובים. פחות ופחות חשובה לך החברה. הוויד הופך להיות הבית שלך ומערכת היחסים הכי משמעותית שלך".
אולם, חשוב להדגיש, לא כל שימוש לבד הוא סימן להתמכרות! יש המוצאים בשימוש לבד הדרך שלהם להירגע ולפתח את היצירתיות שלהם. הרבה אמנים וחוקרים נהנים מההשפעות מרחיבות התודעה של הגראס על היצירה שלהם. מה שמדליק נורה אדומה היא ההסתרה מאנשים משמעותיים בחייך לגבי תדירות השימוש.
קושי נוסף באבחון, הוא שלעיתים השימוש בגראס לא פוגע בך מההתחלה. ושאני מתכוון בהתחלה, זה יכול להיות גם בחודשים ואף השנים הראשונות לשימוש. לכן מכנים שימוש לרעה בגראס "התמכרות מזדחלת". מטופלים יכולים לספר שבהתחלה זה עזר להם להיות יותר חברותיים, להתרכז ולהירגע, אך בהמשך השימוש הפך לבריחה: הימנעות מהתמודדות עם תקיעות בזוגיות וקשיים במיניות, קשיים ביצירת מערכות יחסים אינטימיות, קשרים חברתיים שמצטמצמים, קושי להתפתח ולהתקדם בעבודה, קושי לגעת בטראומות או זיכרונות כואבים ועוד. במילים אחרות, הגראס מייצר ערפול רגשי שמאפשר לאנשים להימנע ממפגש עם עולמם הרגשי.
________
לסיכום, שימוש בגראס יכול להקל על קשיים בטווח הקצר – על קשיי שינה, לחץ, רגשות קשים או מחשבות שליליות, אך שימוש לרעה בטווח ארוך מונע מהאדם להתמודד עם הקשיים הללו בעצמו. לאורך זמן, עלולות להיפגע היכולת לוויסות רגשי, תחושת המסוגלות, אמביציה ואף לגרום לתקיעות - מכיוון שאנחנו משתמשים בחומר משנה תודעה כדי להתמודד עם החיים ולא מפתחים יכולות התמודדות בעצמנו.
_______
מילה על גראס רפואי. כפי שכתבתי, ישנם מעל 100 אלף איש אשר קיבלו רישיון לגראס רפואי והמספרים עולים. ההנחה הרווחת היא כי אלו שקיבלו אישור רפואי לשימוש בגראס יעשו בו שימוש נכון, אולם המצב שונה בתכלית מכמה טעמים. ראשית, משרד הבריאות נותן רישיון רפואי מבלי לספק הדרכה מעמיקה על הסיכונים לשימוש לרעה ומעקב אחר מינונים וכמויות. יוצא כי אנשים מקבלים כמויות גדולות מאוד של גראס בחודש מעבר למה שהם זקוקים לו. מעבר לכך, העובדה שקיבלת מרשם רפואי לתרופה (במקרה זה גראס), אינה מונעת ממך לעשות בה שימוש לרעה. ראו לדוגמא את התופעה המדאיגה של התמכרות למשככי כאבים – תרופות במרשם בארה"ב. לכן, חשוב לזכור שגם אם את או אתה מקבלים מרשם מרופא, זה לא אומר שאתם לא בסיכון להתמכרות, לבטח שיש זמינות גבוהה לחומר והעלויות זולות משמעותית מאשר לרכוש זאת בדרך לא חוקית.
בנימה אישית, אני מזמין אותך לבחון את מערכת היחסים שלך עם גראס, לשאול שאלות על אופן השימוש, מה הרווחים מהשימוש ומה החסרונות. כמו שידידי פיני ניסח יפה, לשאול את עצמך: האם השימוש מחבר או מנתק אותי מעצמי.