אני מאוד אוהב לטעות בעבודה שלי. מבחינתי זה משאיר אותי ערני. אם לא אשאר ערני ואטעה, אפול להנחה המסוכנת כי כל מה שאני חושב הוא נכון והמטופל יתרשם שאני מבין הכול.
יש משהו ביחסים בין המטפל למטופל. יחסים לא שיוויוניים ולא סימטרים שהאחד נעזר והשני עוזר, שיכולים לחזק את התלות ולחבל בסיבה המרכזית שלשמה התכנסנו בטיפול הפסיכולוגי: להרחיב את הבחירה והעצמאות של המטופל ולשחררו לחופשי.
לכן אני אוהב לטעות. זה בעצם עוזר למטופל מולי לדייק אותי ובכך לדייק את עצמו.
הסיפור הבא מתאר טעות ששמחתי מאוד לקחת עליה בעלות. בחור צעיר בשנות העשרים המאוחרות לחייו הגיע אליי לטיפול עם תחושת תקיעות. אורח חייו תסכל אותו והוא רצה שינוי אך לא ידע איך לעשות זאת. בכרטיס הביקור שלו שמעתי מקרה קלאסי שמתאים לטיפול פסיכולוגי. תחושת התקיעות היא חוויה מוכרת ומתסכלת שבבירור מעמיק אפשר לגלות מה נסתר מעיני המטופל שמשמר את תחושת התקיעות. העניין הוא שזה בדרך כלל תהליך ארוך ומפרך. הניסיון לימד אותי להיאזר בסבלנות ולהתכונן למסע ארוך.
במפגשי ההיכרות הראשונים בנינו, תיאר לי המטופל כיצד בשנים האחרונות הוא לקח באופן קבוע פטריות הזיה (פסילוסיבין) כדי לעבור תהליך עם עצמו ולהתמודד עם דפוסים נוקשים שהכיר בעצמו. הוא תיאר את החוויה והשינוי בעקבות השימוש בפטריות ההזיה כמשנה חיים ומשמעותית כל כך, שתהיתי מהו אותו חומר שעושה פלאים? אך אם להיות כן, התגובה הראשונית שלי הייתה שיפוטית. חשבתי שהוא מספר לי ולעצמו סיפורים. אם עשית כזה שינוי משמעותי בשימוש בפטריות הזיה, מדוע הגעת לטיפול?
מעבר לכך, נחשפתי בעבודתי בבית החולים הפסיכיאטרי ובמסגרת הקליניקה הפרטית למקרים רבים בהם חומרים משני תודעה גרמו לנזק עבור מטופלים והובילו למשברים נפשיים ואשפוזים פסיכיאטרים, לכן הייתי מסויג במיוחד.
למרות זאת, נזכרתי שראיתי את הסרט "טריפ של חמלה" המתעד טיפול בפוסט טראומה (PTSD), ואחד המשתתפים במחקר אמר כי סשן אחד שעבר עם MDMA היה כמו 20 שנה של טיפולים פסיכולוגים. התגובה הראשונית שלי הייתה ספקנות. הרי בשביל מה כל העבודה הקשה בטיפול פסיכולוגי אם סם פסיכדלי יכול להחליף אותי בכמה שעות? עברו שבועות ומספר מפגשים עם המטופל וגיליתי כי החומרים שעבדנו עליהם בטיפול הובילו להשפעה ישירה ומהירה על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו ביחס להיבטים שונים בחייו ולקשרים שניהל. הוא היה מגיע אליי ומספר לי על השינויים שעבר מידי שבוע ושוב תחושת הספקנות גברה בי. הרי מי משתנה כל כך מהר? אני מלווה מטופלים שנים בקליניקה ורואה כיצד הם משחזרים שוב ושוב דפוסים גם שהם מודעים להם. מוצאים את עצמם במערכות יחסים שפוגעות בהם ולא מצליחים להיחלץ מכבלי תודעתם. אז איך המטופל הזה מגיע אליי ומכריז הנה השתנתי!
השינוי המהיר והמפתיע הביא אותי ללכת ולחקור. כך יצא שתוך כדי הטיפול נכנסתי עמוק יותר לעולם הפסיכדליה ובאופן ספציפי לעולם הטיפול באמצעות סמים משני תודעה. אחד מהספרים שהשפיעו על חשיבתי היה: How to change your mind by Micheal Pollan. בספרו של פולן הוא תיאר כיצד השימוש בפטריות הזיה הביא לשינויים מרחיקי לכת במקרים שקשה להאמין שהיו אפשריים.
אחד מהמחקרים המתוארים בספר שהדהימו אותי היה שימוש קליני בפטריות הזיה לחולים סופניים הנוטים למות. אלו מטופלים שסבלו מדיכאון וחרדה קיומית לנוכח מצבם הרפואי. המחקר מתאר כי שימוש אחד בפטריות הזיה בליווי של איש טיפול הביא לשינוי משמעותי ברווחה הנפשית שלהם. רמות הדיכאון והחרדה ירדו פלאים והם הצליחו להסתכל על עצמם ועל המוות המתקרב ובא באופן אחר לחלוטין. הייתה בהם קבלה והשלמה והבנה כי יש משהו שהוא גדול ורחב יותר מהחוויה האישית שלהם. במילים אחרות, אנחנו לא כל כך חשובים וזה ממש בסדר. מה שיותר הדהים אותי לגלות מהמחקר היה כי השינוי שתיארו נותר לטווח ארוך והמשיך חודשים ארוכים לאחר השימוש הבודד בפטריות הזיה.
סקרנותי הובילה אותי להבין יותר את ההשפעות המיטיבות של סמים משני תודעה ובפרט של פטריות הזיה. החוויה הפסיכדלית שנוצרת בעקבות השימוש מאפשרת לאדם לחוות את עצמו, את קשריו הבינאישיים ואת העולם בפרספקטיבות שונות מהפרספקטיבות שהוא מורגל אליהן. השימוש בפטריות הזיה מאפשר גמישות מחשבתית ופתיחות שלא מתאפשרת לנו בזרם התודעה היום יומי כי אנו מורגלים לצורות חשיבה ולדפוסים קבועים המתקבעים ככל שאנו מתבגרים. בשפה הפסיכולוגית אנו מייצרים מנגנוני הגנה ששומרים עלינו, אך באופן פרדוקסלי גם מונעים מאיתנו להשתנות.
והרי זאת מטרת הטיפול הפסיכולוגי! לשנות דפוסים וצורות חשיבה שמביאות לתקיעות, מצוקה וסבל בחיי היום יום ובמערכות היחסים של האדם עם עצמו ועם סביבתו. לא בכדי כיום נבחנות שיטות טיפול באמצעות פטריות הזיה למגוון של הפרעות נפשיות שהמאפיין המשותף שלהן הוא צורת חשיבה חזרתית ומקובעת כמו למשל התמכרויות והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). ההתנגדות שלי לקבל את השינוי המהיר של מטופל נבעה מהאיום שחשתי על המקצוע שלי ועל החלק שלי בשינוי שהוא עבר. אם הוא משתנה כל כך מהר זה לא מייתר אותי? אז לא. זה לא מייתר אותי כמטפל. למעשה הבנתי כי הדבר הנכון ביותר עבור המטופל ועבורי הוא לאחד כוחות עם הפטריה. לראות את השימוש בה ככלי טיפולי שמאפשר גמישות ופתיחות מחשבתית המעודד ומזרז שינוי. הפטריה לא מתחרה בי, היא עוזרת לי לעזור למטופל. הוא הגיע תקוע והצליח להיחלץ בעזרת הפטריה ובעזרת הליווי שלי בתהליך שהוא כבר התחיל לבדו. אחרי חודשים ספורים בלבד הסתיים הטיפול בהצלחה. הוא חש כי אינו צריך אותי יותר והתקיעות התפוגגה. הוא מצא את הדרך שלו ושמחתי לאחל לו בהצלחה ולשחררו לדרך עצמאית. הרי זוהי מהות הטיפול ותודה לפטריה.
חשוב לציין: השימוש בסמים משני תודעה בישראל לצורך טיפול בהפרעות נפשיות נעשה במסגרת מחקר קליני בלבד ונאסר על פי חוק לשימוש עצמי או במסגרת טיפול פרטית.